הכוורן, המכוורת והדבש

מכוורת שעובדת נכון היא עסק שמשלם את עצמו, אבל זו לא מעט עבודה, זה יכול להיות תחביב,  אולם זה יכול להיות גם עסק, גידול דבורים לא קושר אותך לדבורים ברמה יום יומית כגון גידול תרנגולות שחייבים לספק להם יום יום מזון ומים,  בבוקר ובערב, לעומתם הדבורים חיות בטבע, ואפשר לפעמים לטפל בהם פעם בשבוע ולעיתים גם פעם בחודש, מי שרוצה ללמוד יכול גם לפתוח את הכוורות יום יום ולעקוב אחר הדבורים.

בנוסף הדבש הוא מוצר נח לטיפול, נח לניוד, קל לאחסון, הוא לא מצריך קירור, הוא לא מתקלקל, והוא בעל ערך כספי גבוה יחסית, הוא נשמר בבית לכל העונה, וגם לעונה הבאה במידה והוא לא היה בשימוש בעונה, הדבש הוא נוזלי, ובחורף הוא נעשה קרוש, זהו התהליך הטבעי של הדבש, לעיתים אנו נתקלים במקרים שבסופר אנו רואים דבש נוזלי, זהו דבש שעבר תהליך חימום (לא טבעי) גם בכדי שיקנו אותו וגם בכדי שיוכל להכנס לצנצנות, אין שום דבר רע בדבש קרוש בחורף, הוא לא מקולקל, יותר מזה יש לקוחות שרוצים גם בקיץ דבש קרוש, במקרה כזה אפשר למכור להם דבש מהרדיה של שנה שעברה והוא יהיה קרוש.

הבעיה בחימום דבש הינה שיש חומרים שנותנים את הארומה והטעם לדבש, והם מתאיידים ומתפרקים בחימום (ככל שמחממים יותר הארומה והטעם מתנדפים יותר)

משווקים הגדולים חייבים לחמם מכיוון שהמשווק קונה את הדבש בחביות גדולות של כ- 300 ק”ג ומחכה להזמנות על פי הביקוש, כפי שאמרנו ניתן לשמור את הדבש והוא לא מתקלקל, כאשר מגיעות הזמנות למשל בראש השנה הוא צריך להוציא את החביות מהמחסן ולמלא איתם צנצנות, הבעיה היא שהגוש הזה הוא כמו אבן, וכדי “להנזיל” אותו לתוך צנצנת יש לחמם את החביות בשביל שהדבש יהיה נוזלי, יש לחמם עד חמישים או חמישים וחמש מעלות, אולם אם מחממים בצורה לא מבוקרת וחורגים לאזור ה 70 מעלות, ועושים את זה מהר, יכולה להיות בעיה, ולכן רצוי להמנע מזה, לכן כדאי לארוז את הדבש בצנצנות מראש בכדי שהוא לא יקרש במיכל.

הדבש משתנה ממקום למקום, בצורתו, גבישותו, טעמו וצבעו וזאת בגלל מיקום הכוורת, הדבורים עצמם, הצמחים מהם הדבורים עושים את הצוף ועוד.

הדבש הוא המוצר העקרי שמספק הכוורן, אולם חלק מהכוורנים מספקים גם שרות האבקה, בהם מזמינים את הכוורן שיביא את הכוורת למטע אבוקדו, אבטיחים, תפוחים, שקדים ועוד ומשלמים לכוורן על שירות זה.