דבורי הדבש הם חרקים חברתיים וכמו בקיבוץ שהכל משותף גם אצל הדבורים המצב דומה, בין היתר הם גם מעבירות אוכל מאחת לשניה, בתמונה נראית דבורה אחת נותנת לדבורה השניה דבש, מקבלת הדבש היא הדבורה עם ה"חדק" בחוץ
חוץ מהעברת המזון, הם נוגעות במחושים ללא הפסקה, קיימת משמעות למגע עם המחושים, כך הם מתקשרים ויכולים לזהות אחת את השניה.
הפועלת מפרישה חומר ריח כימי – פרומון שמשפיע על הפרטים האחרים בקן, היא עומדת בחוץ וחושפת בלוטה שמפרישה חומר ריח והיא מנפנפת עם הכנפיים ומחזיקה חזק, ולכן היא לא עפה, אולם משק הכנפיים מעיף את פרומון לרחבי הקן, דבורים אחרות שרגישות לריח הזה, הם מקבלות את המסר הזה שמוטמע בריח.
כיצד הדבורים יודעים לחזור, הדבורים בפתח מפרישות את הפרומון בפתח הקן, וככל שמתרחקים מהקן הריכוז פוחת, כך דבורה צעירה יודעת להתמצא בסביבה מחוץ לקן, היא עפה בעקבות הריח, עד שהיא מגיע לריכוז הגבוה ביותר שנמצא בכניסה לקן. הכשרון להפיץ את הפרומון הוא עניין של גיל ולאו דווקא גנטי.
המלכה מפרישה פרומון חומר שמשפיע על ההתנהגות של הפרטים האחרים והפועלות מאוד להוטות לחוש את הפרומון ולבוא איתו במגע, הפועלות מסתדרות בעיגול מסביב למלכה ומזיזים את המחושים בכדי לבוא במגע עם הפרומון.
המטרה של הפרומון שהיא מפיצה לגרום לכל הדבורים לעבוד ביחד למען הקן, להאכיל אותה ולדאוג לתחזוקה השוטפת של הקן.
ישנה תקשורת נוספת שמתרחשת כאשר הדבורים רוצים להודיע אחד לשני היכן יש מקור מזון שניתן להביא לכוורת, התקשורת הזו נעשית בעזרת ריקוד הדבורים