מחלות דבורים נפוצות: זיהוי, מניעה וטיפול

הזמזום המוכר של הכוורת, ריח הדבש המתוק והעבודה הבלתי פוסקת של הדבורים הן מראות מוכרים ואהובים. אך מאחורי הפעילות התוססת הזו, עומד עולם שלם של אתגרים, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא שמירה על בריאותן של הדבורים. מחלות שונות עלולות לפגוע בכוורת, להפחית את תנובת הדבש ואף להוביל לקריסתה. ככוורנים, בין אם חובבים או מקצועיים, עלינו להיות ערניים, לדעת לזהות סימנים מוקדמים, ליישם שיטות מניעה יעילות ולטפל במחלות בצורה נכונה. מאמר זה יצלול לעומקן של המחלות הנפוצות ביותר המאיימות על אוכלוסיית הדבורים בישראל, ויספק כלים מעשיים להתמודדות.

חשיבות זיהוי מוקדם

הצלחת הטיפול במחלות דבורים תלויה באופן קריטי בזיהוי מוקדם. כוורת חולה אינה מתמודדת רק עם הפתוגן עצמו, אלא גם עם ירידה בכוחה, ביכולת התמודדותה עם תנאי סביבה קשים (כמו חום הקיץ הישראלי או הקור של החורף) ואף הופכת פגיעה יותר למזיקים אחרים. זיהוי מהיר מאפשר התערבות בשלבים מוקדמים, כאשר הטיפול פשוט יותר, יעיל יותר, ופחות פולשני. בנוסף, זיהוי מוקדם מצמצם את הסיכון להתפשטות המחלה לכוורות סמוכות, ובכך מגן על בריאותן של אוכלוסיות דבורים נוספות באזור.

מחלות וטפילים נפוצים

1. נזמה אמריקאית (American Foulbrood – AFB)

זוהי אחת המחלות החמורות והמדבקות ביותר, הנגרמת על ידי החיידק Bacillus larvae. הנזמה האמריקאית פוגעת בפגיות (זחלים) צעירות. הנזק העיקרי הוא שהחיידק הורג את הפגיות, אשר לאחר מותן הופכות לגושים חומים, דביקים ובעלי ריח חריף, המונחים בתוך תאי השעווה.

זיהוי:

• תמותה של פגיות בתוך התאים.
• תאים "מנוקדים" או עם מכסים חלקיים.
• פגיות מתות בצבע חום כהה, דביקות, וניתנות למשיכה כחוט דק (בבדיקת "חוט").
• ריח חריף, הדומה לריח של דבק או חומר משמר.

מניעה וטיפול:

הנזמה האמריקאית היא מחלה קשה מאוד לטיפול. המניעה היא המפתח:

• שמירה על היגיינה בכוורת ובציוד.
• שימוש רק במתקנים וציוד נקיים ומחוטאים.
• רכישת מלכות ודבורים ממקורות אמינים.
• במקרה של חשד, חובה לדווח מיד למדריך הדבורים האזורי או למשרד החקלאות. הטיפול במחלה זו לרוב דורש השמדה של הכוורת הנגועה כדי למנוע התפשטות.

   

2. נזמה אירופאית (European Foulbrood – EFB)

נגרמת על ידי החיידק Melissococcus pluton. בניגוד לנזמה האמריקאית, הנזמה האירופאית פוגעת בעיקר בזחלים צעירים, עוד לפני הטלת מכסה על התא. הזחלים המתים הם בצבע צהבהב או חום בהיר, ואינם יוצרים את ה"חוט" המפורסם.

זיהוי:

• זחלים צעירים שאינם במצב אופייני בתחתית התא.
• צבע הזחל משתנה מלבן-צהבהב לחום בהיר.
• ריח חמצמץ או לא נעים.

מניעה וטיפול:

הנזמה האירופאית ניתנת לטיפול, לרוב על ידי חיזוק הכוורת:

• החלפת מלכה חלשה או זקנה.
• הזנת הכוורת בתקופות של מחסור במזון (למשל, בקיץ הישראלי החם כאשר הפריחה מועטה).
• הוספת מסגרות עם דונג טרי.
• במקרים חמורים, טיפול אנטיביוטי (באישור ובהנחיית גורם מוסמך).

3. ורואה דסטרקטור (Varroa destructor)

זהו הטפיל החיצוני הנפוץ והמזיק ביותר לדבורים. קרדית הוורואה נצמדת לדבורים הבוגרות ולפגיות, ניזונה מההמולימפה שלהן, מחלישה אותן וכן מעבירה מחלות ויראליות. נחיל הנגוע בוורואה יראה חלש, ותנובת הדבש תפחת משמעותית.

זיהוי:

• קרדיות בוגרות על גבי דבורים או פגיות.
• דבורים בעלות כנפיים פגומות או מוטציות.
• תאים עם מכסים שקועים או עם חורים.

מניעה וטיפול:

המאבק בוורואה הוא משימה מתמשכת:

• ניטור: בדיקה קבועה של רמת הנגיעות.
• טיפולים אורגניים: שימוש בחומצות אורגניות (חומצה אוקסלית, חומצה פורמית) או שמנים אתריים (כמו שמן נענע) בתקופות המתאימות.
• טיפולים סינתטיים: שימוש בחומרים מאושרים, תוך הקפדה על מינון, עיתוי והפסקת טיפול לפני קצירת הדבש.
• החלפת מלכות: מלכות עם יכולת הטלת ביצים "מרוכזת" (קבוצות של ביצים באותו תא) מקשות על הוורואה להתרבות.
• שימוש במסגרות "מלכודת": מסגרות המעודדות את הוורואה להתמקם בהן, ואז מושמדות.

4. נוזמת הכוורת (Chalkbrood)

מחלה פטרייתית הנגרמת על ידי הפטרייה Aspergillus. היא פוגעת בפגיות, אשר מתות ומצטמקות לכדי גופים קשים, דמויי גיר, בצבע לבן-אפרפר או שחור. הפגיות הנגועות ניתנות לגרד מהתא.

זיהוי:

• פגיות "מגיר" או "מומיות" בתוך התאים.
• קשיות של הפגיות הנגועות.

מניעה וטיפול:

הנוזמת מושפעת מתנאי סביבה לחים וקרים. שיפור האוורור בכוורת וחיזוק הכוורת יסייעו:

• שמירה על אוורור טוב בכוורת.
• חיזוק הכוורת במלכה חזקה ובמלאי מזון מספק.
• הסרת מסגרות נגועות.
• במקרים קשים, קיימים תכשירים אורגניים או כימיים, אך לרוב הטיפול הוא בשיפור התנאים.

   

הקשר ישראלי

בישראל, האקלים המגוון והטמפרטורות הגבוהות בחלק מהשנה מציבים אתגרים ייחודיים. תקופות יובש ממושכות יכולות להוביל למחסור בפרחי צוף ומקורות אבקה, מה שמחליש את הדבורים ומגביר את פגיעותן למחלות. כמו כן, עונת האביב הפורחת, כגון פריחת ההדרים והאקליפטוס, היא קריטית לבניית כוח הכוורת. בתקופות אלו, חשוב לוודא שהדבורים בריאות ופרודוקטיביות כדי לנצל את מקורות הצוף בצורה מיטבית. הנחיות מועצת הדבש ומשרד החקלאות מספקות קווים מנחים לטיפול במחלות, ובפרט בנוגע לשימוש בתרופות ואישורן.

טבלת סיכום: מחלות נפוצות – זיהוי וטיפול

מחלה/טפיל	סימנים עיקריים	טיפול/מניעה עיקרית
נזמה אמריקאית	פגיות מתות, דביקות, גושים חומים, ריח חריף	מניעה, היגיינה, דיווח, לעיתים השמדה
נזמה אירופאית	זחלים צעירים לא תקינים, צבע משתנה, ריח חמצמץ	חיזוק הכוורת, החלפת מלכה, הזנה, אנטיביוטיקה (באישור)
ורואה דסטרקטור	קרדיות על דבורים/פגיות, כנפיים פגומות	ניטור, טיפולים אורגניים/סינתטיים, החלפת מלכות
נוזמת הכוורת	פגיות "מומיות" קשות, בצבע גיר	אוורור, חיזוק הכוורת, הסרת מסגרות נגועות

שאלות נפוצות (FAQ)

שאלה: כמה פעמים בשנה יש לבדוק את הכוורות למחלות?

תשובה: מומלץ לבדוק את הכוורות לעומק לפחות 4-6 פעמים בשנה, ובמיוחד לאחר רדיית דבש או בתקופות המועדות למחלות. יש להיות עירניים לשינויים בכל ביקור.

שאלה: האם שימוש בתרופות נגד ורואה פוגע באיכות הדבש?

תשובה: שימוש בתרופות מאושרות, לפי ההוראות ובתקופות המתאימות (והקפדה על תקופת המתנה לפני רדייה), אינו פוגע באיכות הדבש. תמיד יש להשתמש בתכשירים המאושרים על ידי משרד החקלאות.

שאלה: האם מחלות דבורים יכולות לעבור לבני אדם?

תשובה: רוב המחלות הפוגעות בדבורים אינן עוברות לבני אדם. עם זאת, חשוב להקפיד על היגיינה בעת הטיפול, שכן דבורים יכולות לעקוץ, וייתכנו תגובות אלרגיות.

שאלה: מה לעשות אם אני חושד בנזמה אמריקאית?

תשובה: במקרה של חשד לנזמה אמריקאית, יש לדווח באופן מיידי למדריך הדבורים האזורי או למשרד החקלאות. אין לטפל במחלה זו באופן עצמאי, שכן היא מחייבת לעיתים קרובות השמדה מבוקרת של הכוורת הנגועה.

שמירה על בריאות הכוורת היא לא רק חובה מקצועית, אלא גם אחריות סביבתית. הדבורים הן המאביקות החשובות ביותר של הטבע, ובריאותן מבטיחה את המשך פעילותן החיונית. בצעו בדיקות קבועות, היו ערניים, ופעלו בהתאם להנחיות המקצועיות – כך תבטיחו כוורות בריאות, תנובת דבש איכותית, ואת המשך קיומן של הדבורים המופלאות שלנו.