דגשים חשובים להצלחת יצירת המלכונים

לפני שמבצעים את התהליך בפועל, מומלץ מאוד לצפות במספר סרטונים ביוטיוב המדגימים את אופן העברת הזחלים ושיטת העבודה הנכונה.
השלב עדין ומצריך רוגע, ריכוז ותנאים מתאימים. להלן מספר דגשים חשובים להגדלת אחוזי ההצלחה:

🐝 צפיפות הכוורת

• יש לנער 10–12 חלות עם דבורים צעירות (“אחיות”) כדי ליצור צפיפות גבוהה בכוורת האומנה.
  הצפיפות חשובה כדי לגרום לדבורים לחוש צורך לגדל מלכונים חדשים.

• הכלל הוא: על כל מלכון צריכים להיות לפחות 200 דבורים אחיות המטפלות בו.
  לכן, כאשר יש 30 מלכונים – נדרשות כ־6,000 דבורים צעירות, וכשיש 45 מלכונים – כ־9,000 דבורים.
  צפיפות זו יוצרת תנאים מיטביים להאכלה ולגידול.

🍯 הזנת הכוורת

• רצוי להוסיף לכוורת האומנה גם זחלים פתוחים (רגילים), כדי שהדבורים יעסקו בטיפול מתמשך ולא יאבדו עניין עד שנכניס את הזחלים למלכונים.

💧 שמירה על לחות ועל חיות הזחלים

• יש לכסות בסמרטוט לח את החלה המקורית שממנה מוציאים את הזחלים, וכן את הגביעים שאליהם מעבירים אותם.
  הזחלים רגילים לקבל מזון כל כמה דקות, וכל התייבשות קצרה עלולה לגרום למותם.

• חשוב מאוד לבצע את כל שלב ההעברה תוך 15 דקות לכל היותר מהרגע שהחלה נלקחה מהכוורת.
  עיכוב מעבר לזמן זה יפגע בסיכויי ההישרדות.

• כדאי לעבוד במקום סגור או מוגן מרוח, סמוך לכוורת — רבים מהכוורנים מבצעים זאת ישירות ברכב סגור סמוך למכוורות.

🔦 תנאי עבודה ותאורה

• השתמשו בפנס ראש או עמדו כך שהשמש תהיה מאחוריכם, כדי לראות היטב את הזחלים הזעירים.

• היזהרו מאוד לא להפוך את הזחל בזמן ההעברה – עליו לשכב באותה תנוחה בדיוק שבה היה בתא.
  היפוך הזחל עלול לגרום לו להיחנק מהג׳לי המלכותי העוטף אותו.

🧬 בחירת הזחלים

• לכל זחל יש ניסיון אחד בלבד – אם ההעברה נכשלה, עברו לתא אחר.
  סביר שהזחל שנפגע כבר לא ישרוד.

• הקפידו לקחת זחלים מאותו גיל וגודל. אם תערבבו זחלים בני ימים שונים, ייתכן שאחד מהם יבקע מוקדם מדי ויהרוג את שאר המלכות, כפי שקורה באופן טבעי בטבע.

• הזחל הרצוי הוא קטן, בצורת אות C, ויושב על כרית של ג׳לי מלכות.

🌦 תנאי סביבה

• הלחות באזור העבודה צריכה להיות בין 60% ל־70%. לחות נמוכה תייבש את הזחלים, ולחות גבוהה מדי עלולה לגרום לעובש.

טיפול במלכונים עד להבשלתם

לאחר שסיימנו (בזהירות רבה) להעביר את הזחלים לתוך הגביעים, נכניס את המסגרת עם הגביעים חזרה אל כוורת האומנה שהכנו יום קודם.
בשלב זה הדבורים הצעירות ימהרו לגשת אל הגביעים, יעטפו אותם בדונג ויאכילו את הזחלים באופן אינטנסיבי עד שיתפתחו למלכונים.
אם העברנו את הזחלים בעדינות ובדיוק הנדרש, הדבורים יקבלו אותם מיד ויטפלו בהם כבתהליך טבעי לחלוטין.

דרכי המשך – בהתאם לגישה של הכוורן

בנקודה זו קיימות שתי גישות עיקריות בקרב כוורנים, בהתאם לצרכים ולמטרות:

🐝 1. שיטת ה"כוורת המסיימת" (Finisher Hive)

לאחר יום או יומיים בלבד מהכנסת הגביעים לכוורת האומנה, ניתן להוציא את החלה עם המלכונים שהחלו להיבנות ולהעבירה אל כוורת חדשה, שבה יש מלכה פעילה בתחתית – מופרדת מהמלכונים על ידי חוצץ מלכה (Queen Excluder), שמונע ממנה לטפס למעלה ולהרוס את המלכונים.
כוורת זו נקראת גם כוורת סיום, מכיוון שתפקידה להשלים את גידול המלכונים עד להבשלתם הסופית.

היתרון בגישה זו הוא יעילות:
כוורת האומנה מתפנה תוך זמן קצר וניתן להשתמש בה שוב כדי ליצור מחזור נוסף של מלכונים.
זו שיטה נפוצה במיוחד אצל כוורנים מסחריים, הזקוקים לייצור כמויות גדולות של מלכות בפרק זמן קצר.
כך, מכוורת אומנה אחת ניתן לייצר כמה וכמה סבבים של חלות עם מלכונים במהלך אותה עונה.

🍯 2. השיטה הפשוטה (לכוורנים פרטיים)

אם אינך זקוק למספר רב של מלכות – נניח 20–30 בלבד – אין הכרח לבצע את שלב ההעברה הנוסף.
אפשר להשאיר את המלכונים בכוורת האומנה עד להבשלתם הטבעית.
יש כוורנים הסבורים כי דווקא כוורת אומנה צפופה ויתומה, ללא מלכה פעילה, תטפל במלכונים טוב יותר מכוורת "מסיימת" עם מלכה בתחתית.
אחרים טוענים להפך – שהכוורת החדשה, שבה נמצאת מלכה פעילה אך מופרדת, מספקת תנאים טובים יותר בזכות איזון חום ולחות.
למעשה, אין תשובה חד־משמעית — כל כוורן בוחר את הגישה המתאימה לו בהתאם לניסיונו, תנאי השטח והיקף העבודה.

הוצאת המלכונים והכנסתם לכוורת החדשה

אני נוהג לעבוד עם כוורת אומנה אחת בלבד, שממנה אני מפיק את כל המלכונים הדרושים.
נחזור לציר הזמן: ביום שישי ה־15 לחודש בודדה המלכה והטילה ביצים, וביום שלישי ה־19 בוצעה ההשתלה (Grafting) של הזחלים לתוך הגביעים.

📅 מעקב אחר התפתחות המלכונים

מלכה בוקעת כעבור 16 יום מההטלה, אך איננו מחכים עד הבקיעה עצמה.
נהוג לספור 10 ימים מיום ההשתלה (או 13 יום מההטלה).
במקרה שלנו מדובר בטווח שבין יום שני ה־25 לבין יום שישי ה־29 בחודש.

בשלב זה הדבורים כבר סגרו את המלכונים בדונג, ובתוכם מתפתחת מלכה שלמה, שמקבלת הזנה רציפה עד סמוך לבקיעה.
ישנם כוורנים שמעדיפים להוציא את המלכונים כבר ביום שני כדי למנוע מצב שבו אחת המלכות תבקע מוקדם ותהרוג את האחרות. זהו שיקול מקובל, ואין בו כל פסול.

🐝 שתי שיטות לשימוש במלכונים

1. השיטה הבטוחה – החזרת המלכונים בכלוב רשת

בגישה זו, סוגרים את המלכון בתוך מלכודת רשת קטנה (queen cage) ומחזירים אותו לכוורת האומנה, כשהוא מונח בשכיבה על גבי החלות.
כאשר המלכה תבקע, היא תישאר כלואה בתוך הכלוב ותוכל לנשום ולקבל מזון דרך הרשת.

לאחר מכן נגיש את המלכה הכלואה לכוורת החדשה שנפצל.
היתרון המרכזי של השיטה הזו הוא הגמישות:

• אין צורך בדיוק מושלם בזמנים – ניתן לבצע זאת גם כמה ימים לפני מועד הבקיעה.

• אין חשש שהדבורים יפגעו במלכה או יהרסו את המלכון.

לאחר יום מהפיצול, נכניס את המלכה הכלואה לכוורת החדשה, ונמתין יום נוסף לפני השחרור, כדי לאפשר לדבורים להתרגל לפרומון שלה.
לאחר מכן ניתן לשחררה בבטחה – והסיכוי שהכוורת תקבל אותה גבוה מאוד.

2. השיטה המדויקת – הכנסת המלכון סמוך לבקיעה

בשיטה זו מוציאים את המלכון יום אחד בלבד לפני בקיעת המלכה – למשל, ביום שישי ה־29 לחודש, אם מועד הבקיעה הצפוי הוא בשבת.
המלכון מועבר בזהירות אל הכוורת החדשה, אותה פיצלנו יום קודם (ביום חמישי).

חשוב מאוד לעבוד בעדינות:

• אין לנער את החלה – יש להבריש בעדינות את הדבורים ממנה.

• יש להחזיק את המלכון במצבו הטבעי, מבלי להפוך אותו.

• מומלץ להשתמש במגן מלכון (Queen Cell Protector), שמאפשר למלכה לצאת רק מלמטה ומונע מהדבורים לפגוע במלכון מבחוץ.

🧭 תזמון מדויק של הפיצול

את הפיצול עצמו יש לבצע ביום חמישי, יום לפני הכנסת המלכון.
אם נכניס את המלכון מוקדם מדי – לפני שהדבורים הבינו שאיבדו את מלכתן – הן עלולות לדחות את המלכון או אפילו לקרוע אותו.

בנוסף, מומלץ שהכוורת המפוצלת תהיה קטנה יחסית (פחות מ־10 חלות).
בכוורות קטנות הדבורים חשות ביתמותן מהר יותר, ולכן יקבלו את המלכה החדשה באהדה.
בכוורות גדולות מדי, הדבורים עשויות לא לזהות שהכוורת יתומה – דבר שעלול להוביל לדחיית המלכון או לפגיעה בו.

✳️ סיכום השלב

ביום שישי, שהוא היום ה־15 לתהליך, נגיש את המלכון (עם מגן המלכון) לכוורת החדשה.
במהלך היום הדבורים יתרגלו לנוכחותו ולריחו, וכאשר המלכה תבקע למחרת – הן יקבלו אותה באופן טבעי וחמים, מבלי לתקוף או לדחות אותה.

שיטה נוספת – העברת מלכונים פתוחים לאחר 48 שעות

לאחרונה נחשפתי לשיטה נוספת, פשוטה ומעניינת במיוחד, שמפשטת את תהליך גידול המלכות בכמה דרגות.

עקרון השיטה

לאחר ביצוע הגרפטינג (Grafting), ממתינים יום אחד בלבד, ובודקים אילו מהזחלים שנשתלו החלו בתהליך בניית המלכונים.
נניח שנוצרו עשרה מלכונים – בשלב זה אפשר להכין עשר כוורות לפיצול, אחת לכל מלכון.

למחרת, כלומר יומיים לאחר תהליך ההשתלה, מוציאים את המלכונים מן הכוורת האומנה – בשלב שבו הם עדיין פתוחים, אך כבר ניתן לראות בבירור מזון מלכות בתוך גביע הפלסטיק (אין חובה שיהיה מלא עד הסוף).

את המלכונים הללו נגיש ישירות לכוורות יתומות – גם כוורת שפוצלה זה עתה תוכל לקבל את המלכון, כל עוד אין בה מלכה פעילה.

מה קורה בכוורת היתומה

לאחר הכנסת המלכון הפתוח, הדבורים בכוורת היתומה יאמצו אותו מיד וימשיכו בתהליך גידולו.
הן ימשיכו להזין את הזחל, יחממו אותו בלילה, ובתוך שלושה ימים יסגרו את המלכון בעצמן.
באופן טבעי, מלכון נסגר כ־5 ימים לאחר תהליך ההשתלה – כך שהתזמון מושלם.

כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, מומלץ:

• להניח את המלכון במרכז הכוורת, באזור שבו יש הטלה פעילה, כדי להבטיח חימום וליווי צמוד מצד הדבורים.

• לוודא שבכוורת יש לפחות שתי חלות עם הטלה, לשמירה על טמפרטורה קבועה והתנהגות טבעית.

• לבדוק שאין בכוורת מלכונים אחרים שנבנו על ידי הדבורים – משום שמלכה שתבקע מוקדם יותר תשמיד את שאר המלכונים, כולל זה שהכנסנו, וכך יתקבל מטען גנטי שונה מזה שתכננו מראש.

יתרונות השיטה

• חיסכון בזמן ובמשאבים – אין צורך להמתין לסגירת המלכונים בכוורת האומנה.

• הכוורת האומנה מתפנה מהר יותר – ניתן להשתמש בה לסבב נוסף של גידול מלכונים, או לספק מלכונים לכוורות אחרות הזקוקות לכך.

• שיפור בהתנהגות הדבורים – לפי תצפיות (ואולי גם תאוריה מעניינת), כאשר בכוורת יש מלכון פעיל, הדבורים נראות “רגועות יותר” ומתפקדות טוב יותר, משום שהן “יודעות” שקיימת תקווה להמשך הדור הבא. לעומת זאת, בכוורת שאין בה מלכה, מלכונים או ביצים – מורל הדבורים יורד, וההתנהגות הכללית נפגעת.

🖥️ לצפייה בסרטון המדגים את השיטה –
ניתן לראות הדגמה מצוינת של תהליך העברת מלכונים פתוחים 48 שעות לאחר ההשתלה בקישור הבא: